דחק הינו תוצר ההשפעה המתחוללת אצל הפרט, כאשר הוא נדרש להסתגל למצב מסויים. הדחק נוצר ע"י גורמי דחק שונים, המייצרים תגובות פנימיות, ביולוגיות, פסיכולוגיות ונפשיות.
בתחום התעסוקתי גורמי הדחק נוצרים מכמה מקורות אפשריים: תסכולים (למשל חוסר סיפוק בעבודה, חוסר יכולת להשיג תפקיד נחשק, או משכורת ראויה), קונפליקטים (מול עמיתים לעבודה, בוס קשה), לחצים (עיסוקים, תרבויות וסביבות עבודה בהם קיימת תובענות משמעותית מבחינת ההספק, לוחות-הזמנים, הביצועים וכד').
חומרת הדחק נמדדת עפ"י המידה שבה הוא משבש את התפקוד החברתי-תעסוקתי של הפרט. היא תלויה הן במאפייני גורמי הדחק והן במשאבים הנפשיים העומדים לפרט. במובן זה, חשוב לשים לב כי אנשים שונים תופסים ומפרשים אחרת (סובייקטיבית) את הסיטואציה בה הם נמצאים. טבעו של גורם הדחק, משכו, תפיסת האיום בעיני הפרט, הסיבולת שלו לדחק, המשאבים החיצוניים והתמיכות החברתיות – כולל אלו גורמים שיוצרים שונות בין בני-אדם בעוצמת ומאפייני הדחק שיפתחו.
מצבים משבריים בתחום התעסוקתי, כמו פיטורין, אבטלה, שינויי מסגרת ותפקיד ואחרים – פוגמים ביעילות של ההסתגלות הנפשית אצל הפרט, לצמצום משאבי ההתמודדות הפסיכולוגים, לשחיקה נפשית ואף לקריסה כללית. השפעתם של משברים כאלו יכולה להיות הרסנית, בעיקר בתרבות השפע. נפגמים מושג העצמי, תחושת הערך, הרגשת השייכות, הביטחון היסודי, העתיד. זאת ועוד, ידוע כי קיים קשר בין מצבי דחק להתפתחות או התפרצות של מחלות שונות – לחץ דם, סכרת ועוד.
במקרים אלו חשובה ההתערבות הייעוצית-טיפולית מבעוד מועד. אפשר לתכנן אסטרטגיות התערבות, על מנת להשפיע על התפיסה הסובייקטיבית של גורמי הדחק, להעצים את המסוגלות העצמית ולהגדיל את משאבי ההתמודדות. ההתערבות הפסיכולוגית במקרים אלו צריכה להיעשות בראייה רחבה, כחלק מהבחינה של התחום החברתי-תעסוקתי בכללותו. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשוי לתת מענה מועיל למצבי דחק תעסוקתיים.
מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי ופסיכותרפיסט מומחה. מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). עוסק באבחון פסיכולוגי, ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי במגוון בעיות וחסמים בתחום החברתי-תעסוקתי: פחד קהל, חרדה חברתית, פוביות טיסה/נהיגה/מעליות, ביישנות, דימוי עצמי וביטחון עצמי, אסרטיביות, מצבי דחק תעסוקתיים, שחיקה ועוד. טל': 050-7676704 אתר: http://www.psychol.co.il
